|
היסטוריית הבשמים החלה לפני כ- 25,000 שנה וכיום לכל בושם אמירה משלו.
בשמים מאז ומתמיד שאבו את השראתם מהלכי הרוח והתרבות של אותה התקופה בה נוצרו.
האדם הקדמון גילה עצים שבעת הבערתם מפיקים ריחות נעימים, וזה השתמש באותם ניחוחות כמנחה לאלים הקדמונים והאמין כי יש בכוחם להעביר מסרים. האש בערה, העשן היתמר ומכאן מקור השם פרפיום- "דרך העשן". גם בימינו אנו, ניחוחות ובשמים משמשים להעברת מסרים לסביבה שלנו.
המצרים הקדמונים נהגו להשתמש בבשמים בטקסים דתיים וכן כהכנת האווירה למעשה אהבים כאשר פרח הורד והמנטה הושרו בשמנים ונרקחו למשחות מבושמות שנמשחו על העור.
בתקופת התנ"ך הופקו בשמים מצמחי מור ולבונה שהיו ידועים כמעוררים מינית.
בסוף המאה ה-16 הופיע לראשונה הבושם המודרני כפי שאנו מכירים כיום, בפרובנס אשר בצרפת, ונוצרו ניחוחות ובשמים חדשים.
במאה ה-17 נהגה המלכה אליזבת לענוד על צווארה בקבוקון בושם וכך פיזרה ניחוחות לכל עבר ובמאה ה-18 מילאה מרי אנטואנט את חדרי ממלכתה בריחות מבושמים עוצרי נשימה.
|
